אתרים וסיורים ללא תשלום

סיורים קוליים בהדרכה עצמית באמצעות הורדת קבצי מולטימדיה mp3, וידאו, טקסטים, מפות ומשחקים.

רח' היהודים
חל"פ הרובע היהודי, טל. 02-6265902, שלוחה 102
בשנת 1700 עלתה לירושלים קבוצה גדולה של יהודים אשכנזים, בהנהגתו של רבי יהודה החסיד, שמת מנהיגם ימים ספורים לאחר עלייתם ארצה. העולים נאלצו ללוות כספים מערביי המקום, על מנת לבנות בית כנסת וחצר למגורים. משלא פרעו את חובותיהם עד שנת 1721, התנפלו הנושים על החצר, והאשכנזים הירושלמיים נאלצו לברוח ברובם מן העיר. מאז כונתה החצר 'חורבת רבי יהודה חסיד'.
בראשית המאה התשע עשרה עלו קבוצות נוספות של אשכנזים לירושלים, ובשנת 1837 קיבלו רשות לבנות בית כנסת חדש בשולי החצר. זהו בית הכנסת 'מנחם ציון', הניצב בסמוך. בשנת 1856 ניתן למשה מונטיפיורי הרשיון לבנות מבנה גדול וגבוה עד מאד (24 מטר). על גגו של בית הכנסת הוצבה כיפה מרשימה.
בית הכנסת הפך למרכז החיים היהודיים והציוניים, כאן קרא ז'בוטינסקי להתגייס לגדודים העבריים, הרצל ביקר במקום ובשנת תרפ''ה התארח בבית הכנסת הנציב העליון הבריטי הרברט סמואל, ואף התכבד בקריאת ההפטרה.
יום לפני נפילת הרובע היהודי, ב-27 במאי 1948, פוצצו הירדנים את בית הכנסת, והוא נותר בחורבנו עד 1967, ואולם, על מנת להמחיש את גודלו של המבנה, הוצבה לאחר מלחמת ששת הימים הקשת המשוחזרת, שהפכה לאחד מסמליו של הרובע היהודי.
בימים אלו משחזרת חל"פ הרובע היהודי את בית הכנסת, וכיפתו המחודשת כבר מתנוססת בקו הרקיע של העיר העתיקה.

רח' היהודים
פתוח בשעות התפילה וביניהן
בית הכנסת העתיק ביותר ברובע היהודי, נקרא ע"ש ר' משה בן נחמן, מחדש הקהילה היהודית בתקופה הממלוכית (המאה ה- 13).

רח' חב"ד 31, הרובע היהודי
בית כנסת שנוסד בסוף המאה ה-19 ומשמש כבית כנסת בנוסח חב''ד

רח' הקראים, הרובע היהודי, החל"פ הרובע היהודי, טל. 02-6265902
בית הכנסת של האשכנזים החסידים שעלו לארץ בשלהי המאה ה-18 וכמו אחיהם הפרושים היו כל כך עניים עד כי לא היה בידם לסיים את בניית בית הכנסת, הבנייה הסתיימה בשנת 1869 לאחר ביקור הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף שמימן את בניית הגג. לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להשאיר את שרידי בית הכנסת ההרוס כמו שהם.

דרך שכם
ב'-שבת 14:00-17:30, יש לתאם הגעה מראש, טל. 02-6272745
גן מטופח אשר בתחומו מערת קבורה מימי בית שני.

ויה דולורוזה 37, טל. 02-6271463, רצוי לתאם הגעה מראש
התחנה השלישית בויה דולורוזה נמצאת בקרבת מקום. אחרי צילצול על פעמון הכניסה, ניתן עלות לנקודת תצפית יפה מעל גג הבניין.במקום:  מלון והצצה אל הווי החים האוסטרי  באמצעות מפגשים, שיחות וקונצרטים.

מנורת המקדש המשוחזרת עברה מהקארדו אל התצפית הדרומית מול הכותל
(מעלות יהודה הנשיא)
משקל המנורה המשוחזרת הינו כחצי טון, והיא עשויה מכ-45 ק"ג של זהב 24
קארט. שוויה מוערך בכ-3 מליון דולר. שיחזורה והעברתה מתקיימים הודות
לתרומותיו הנדיבות של מר ואדים רבינוביץ מראשי הקהילה היהודית באוקראינה.
שחזור המנורה התבצע ע"י חוקרי מכון המקדש על סמך מחקר של שנים רבות והיא
שונה מהתחריט הקדום ביותר של המנורה כפי שנמצא על אחד מקירות בתי הכהנים
שנחשפו ברובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה שברובע היהודי.

פתוח כל ימות השנה.
חל"פ הרובע היהודי, טל. טל. 02-6265902 שלוחה 102
משהחלו הקרבות הרצופים על הרובע במלחמת השחרור (1948) לא ניתן היה לקבור את החללים מחוץ לתחומי העיר והרבנים נתנו אישור מיוחד לקבורה זמנית בתוך הרובע. לאחר שחרור הרובע ב-1967 זוהה מקום הקבורה, הנופלים הובאו למנוחת עולמים בהר הזיתים, ובמקום הוקם גלעד.

רח' פלוגת הכותל, חל"פ הרובע היהודי
טל. 02-6265902, שלוחה 102
שרידי החומה שבוצרה על ידי המלך חזקיהו במאה ה-8 לפני הספירה.

רחבת הכותל
הקרן למורשת הכותל
טל. 02-6273111
רחבת הכותל המערבי משמשת יהודים רבים מכל העולם וכמו כן, תיירים רבים כרחבת תפילה ומקום בו נפגשים עם ההיסטוריה היהודית בת אלפי השנים.

בין רח' היהודים לרח' חב"ד
חל"פ הרובע היהודי
טל. 02-6288141, שלוחה 102
הקארדו המקורה והקארדו המסחרי פתוחים בימים א-ה בין השעות 18:00-08:00, ו 16:00-08:00
הרחוב הראשי של ירושלים הרומית ביזנטית, איליה-קפיטולינה, משמש כיום רחוב של חנויות יודאיקה ואמנות, השוכנות לצידם של הממצאים המרשימים ומודל של מפת מידבא.

טל. 02-6281248, 02-6274199
בחורף: 10:30-07:30, 13:30-12:30 בקיץ: א-ה 11:30-07:30 , 14:30 -13:30 שישי שבת סגור לביקורים.
המקום בו שכנו שני בתי המקדש היהודיים. כיום במתחם למעלה מ- 100 מבנים מתקופות שונות כאשר המפורסמים שבהם: כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא
כיפת הסלע - אחד המקומות הקדושים ביותר לאסלאם, השלישי אחרי מכה ומדינה ומהדוגמאות המרשימות ביותר של הארכיטקטורה והאמנות האסלאמית הקדומה.
מסגד אל-אקצה - המסגד הקדום ביותר בארץ ישראל ואחד החשובים ביותר לאסלאם. התהפוכות הרבות שעבר המבנה במשך הדורות נותנות את אותותיהן בסגנונו הלא אחיד. על פי המסורת האסלאמית הוקם המסגד כמבנה עץ בשנת 638 על ידי החליף עומר. הכיפה הכסופה היא מהמאה ה-11 ועיטוריה מהמאה ה-14.
לא ניתן להיכנס למסגדים למטרות ביקור. הסיור בהר הבית פתוח לכל.

בין העיר העתיקה לגיא בן הינום
אתר המקודש לשלוש הדתות הגדולות בירושלים. במסורת היהודית והמוסלמית קודש ההר כמקום קבורתו של המלך דוד, ובמסורת הנוצרית כמקום בו נערכה הסעודה האחרונה, ובו התרחשו אירועים נוספים המוזכרים בברית החדשה

החל"פ הרובע היהודי
טל. 02-6288141, שלוחה 102
היה מיושב ביהודים כבר במאה ה-8 לפני הספירה. הרובע נמצא בחלקה הדרומי מזרחי של העיר העתיקה.

ניפרץ בשנת 1889 בחומת העיר העתיקה על מנת לאפשר מעבר נוח בין המוסדות הקתולים שבתוך החומה ומחוץ לחומה.
השער החדש שונה מהשערים האחרים בעיר העתיקה. מבנהו פשוט ונעדר עיטורים והמעבר בו הוא ישיר, ללא הזוויות האופייניות לשערים בעיר מבוצרת.

המסלול שעל פי המסורת הנוצרית עבר ישו כשהוא נושא על כתפיו את הצלב, לאורך הסמטאות של הרובע המוסלמי והרובע הנוצרי. הדרך מתמשכת בעליה מתונה מבית הספר עומריה ברחוב שער האריות ועד לכנסיית הקבר, המסלול מתחלק ל-14 תחנות: התחנה הראשונה :במעלה רחוב שער האריות, תחנה שנייה כנסיית ההלקאה וההרשעה, תחנה שלישית: ברחוב הגיא, רביעית: כנסיית מריה של הייסורים (שם פגש ישו את אימו)
חמישית: על יד כנסיה פרנציסקנית קטנה, שישית: בכנסיית סנטה ורוניקה, שביעית: מימין לתחנה השישית, השמינית: במעלה רחוב החנקה (שם דיבר ישו אל בנות ירושלים) התשיעית: במקום שבו נפל ישו בשלישית, וחמש התחנות האחרונות באות זו אחר זה עד לאתר צליבתו של ישו בכנסיית הקבר.

ברחוב היהודים פינת רחוב לוחמי תש"ח הקימה החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי אתר זיכרון ללוחמי הרובע אשר נפלו על משמרתו במלחמת העצמאות 1948, עדות ללחימתו ונפילתו של הרובע היהודי.

עלייה במדרגות ברזל מקצה רח' חב"ד פינת סנט מארק
חל"פ הרובע היהודי
טל. 02-6265900, שלוחה 102
פתוח בכל עת
אחד מהמקומות הבודדים בתוך שטח החומות המעניק פרספקטיבה על מיקומה של ירושלים במרחב, ומאפשרת טיול מעל לגגות השוק בחיבור שבין הרובע היהודי לרובע המוסלמי.
המקום מהווה נקודה אסטרטגית למטיילים בעיר העתיקה היות והוא מאפשר צפייה מעל לגגות העיר אל 4 רובעי העיר העתיקה והממשקים ביניהם, ומבט פנוראמי אל הנוף

רח' גלעד, הרובע היהודי
החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, טל. 02-6265902
השכונה היהודית המודרנית הראשונה בתוך הרובע היהודי במאה ה-19.

02-62883264הר הזיתים. טל.
 פתוח בקיץ כל יום 08:00-12:00 14:00-18:00 בחורף, כל יום 08:00-12:00 14:00-17:00. לפי המסורת הנוצרית הסעודה האחרונה של ישו נערכה בגן זה, תחת עץ הזית שעדיין קיים במקום

ויה דולורוזה
טל. 02-6272745
א'-שבת 04:30-20:00. בחודשי הקיץ הסגירה בשעה 21:00
בכנסיית הקבר מצויות חמש התחנות האחרונות של ה''ויה דולורוזה''. דרך היסורים שעבר ישו, עם הצלב על גבו בדרכו לגולגותא - מקום צליבתו, מותו ותחייתו. עבור חלק ניכר מהעולם הנוצרי, המאמין כי כאן, מצויה גולגותא, זהו המקום הקדוש ביותר בירושלים

רח' סולטאן סולימאן 27
טל. 02-6282251
א-ה 15:00-10:00
שבת 14:00-10:00
ו': סגור
אחת משכיות החמדה של ירושלים, נבנה בימי השלטון הבריטי בארץ ישראל, ומהווה מיזוג נאה בין מסורות הבנייה המערביות והמזרחיות. המוזיאון נפתח ב-1938 ועד היום מוצגת בו התצוגה המקורית הכוללת את סיפור תולדות ארץ ישראל מהתקופה הפרה-היסטורית ועד לראשית המאה ה-18.

רח' הנוצרים
מתחם זה כולל מכלול בניינים ביניהם מסגד בעל צריח שהוקם בשנת 1417, וכן אולמות פנימיים וחדרים גדולים.

בסימטת הלני הקדושה
מסגד בעל צריח שנבנה לפני שנת 1465. המסגד נמצא ברובע הנוצרי, מעט מדרום לכנסיית הקבר. הכניסה אליו היא דרך סמטת הלנה הקדושה היורדת מרח' הנוצרים אל כנסיית הקבר.

רח' שייח לולו
מסגד שנמצא בשכונת א-סעדיה שברובע המוסלמי, סמוך לשער שכם. את השטח הקדיש למסגד האמיר בדר א-דין לולו, שמת בשנת 1385

שער הבורקסאים, ליד שער האשפות
''החיים בקארדו''
הציור משחזר את החיים התוססים והצבעוניים שנרקמו ברחובה הראשי של ירושלים לפני 1500 שנה - הקארדו.

שער האריות, היחיד (הפתוח) בחומה המזרחית של העיר העתיקה, בנוי נוכח הר הזיתים ומעל לנחל קדרון, בקטע אשר ליד הכותל המזרחי של הר הבית, המכונה ''נחל יהושפט''.

שער האשפות, הקרוב ביותר לכותל המערבי, היה בתחילה פשפש (שער קטן) שהורחב. למעשה, משמר השער הנוכחי את שמו של שער קדום, מימי המקרא: ''ואצאה...ואל שער האשפות'' ''נחמיה, ב', יג'), הנמצא מדרומו. השם ''אשפות'' ניתן לשער מפני היותו במקום הנמוך ביותר בעיר העתיקה, דרכו הוציאו את האשפות מהעיר.

אחד משערי הכניסה להר הבית אשר בכותל המערבי. בשער קשת פרסה שעוצבה באמצע המאה ה-14 על ידי מושל דמשק האמיר ארע'ון אלכאמילי (ולכן בשער מכונה גם על שמו באב ארע'ון). הבניינים הסמוכים לשער בנויים בעיצוב האופייני למבנים ממלוכיים.
כ-15 מטרים צפונית לשער, נמצא ''הכותל הקטן'' אתר החשוב בעיקר ליהודים.
הכניסה דרך השער מותרת כיום למוסלמים בלבד.
הגישה אל השער הינה רגלית בלבד מרחוב הגיא - הרחוב המקשר בין שער שכם לשער האשפות

אחד משערי הכניסה להר הבית אשר בכותל המערבי שער השלשלת לבין שער הברזל. השער נבנה על ידי סולטאן ממלוכי ב1336. מכלול השאר מפואר מאוד מהבחינה הארכיטקטונית וכולל קשת גדולה המקושתת ומעוטרת בקישוטים האופייניים למבני פאר ממלוכיים וגרם מדרגות היורדים לרחוב החנויות - שוק מוכרי הכותנה.
הגישה אל השער הינה רגלית בלבד מרחוב הגיא - הרחוב המקשר בין שער שכם לשער האשפות.

אחד מהשערים המשמשים כניסה להר הבית מהכותל הצפוני. בשער כתובת המעידה כי הוא שופץ על ידי הסולטאן האיובי אלמלכ אלמועט'ם עיסא בשנת 1220.
הגישה אל השער הינה רגלית בלבד מרחוב הויה דולורוזה (הרחוב המתחיל בשער האריות וחותך את רחוב הגיא).

אחד משערי הכניסה להר הבית אשר בכותל המערבי. רוחב השער 2.2 מ' וגובהו 3.8 מ'. מקור שמו מגיע משכונת המע'רבים, פליטים ערבים מצפון אפריקה שהיתה סמוכה לשער עד מלחמת ששת הימים.
הכניסה להר הבית למבקרים שאינם יהודים מותרת אך ורק דרך שער זה.

ממוקם במזרח החומה הצפונית של העיר העתיקה (בגבוה 755 מטר מעל פני הים) ומוביל אל שכונה ערבית (מחוץ לחומות) הנקראת ''באב א-זהרה'', כשמו של השער בערבית. בתוך העיר העתיקה, במרחק קצר מהשער, עמדה כנסיה נוצרית. בתקופה הצלבנית, סברו בטעות, כי כנסיה זאת עומדת במקום ביתו של הורדוס (או בנו). ולכן, שער הפרחים מכונה גם שער הורדוס.

שער סתום זה בנוי בכותל המזרחי של הר הבית, המשמש בקטע זה גם כחומה המזרחית של העיר העתיקה. לשער שני פתחים (סגורים כיום), הצפוני מכונה ''שער התשובה'' והדרומי ''שער הרחמים''. במסורת הנוצרית, דרך שער זה נכנס ישו לירושלים ולכן הם מכנים את המקום ''שער הזהב''; האגדה מספרת, שדרך שער זה יכנס בבוא היום המשיח. מסוף התקופה הצלבנית, עת חזרו המוסלמים לשלוט בירושלים, ועד ימינו, שער הרחמים חסום, ובית השער הגדול והרחב שימש בית תפילה גדול ומדרסה (מדרשה ללימודי האיסלאם). כיום הכניסה לבית השער, המצטיין בכותרות המרשימות של עמודיו, אפשרית רק מתוך רחבת הר-הבית.

שער הכניסה הראשי להר הבית אשר בכותל המערבי. השער מורכב מבית שער מפואר, מדרגות, עמודים ועליהם כתובות והוראות של מנהיגים מוסלמים (המאה ה-15), ורהט ששייך למערכת מים קדומה ששופצה בתקופתה העות'מנית. השער קיים כבר מתקופת הצלבנים, כאשר הוא נמצא על חורבותיו של שער מימי בית המקדש השני.
מתחת לשער השני נמצאת קשת רובינסון, היא קשת האבן הגדולה ביותר במזרח התיכון מאותם ימים , שהחזיקה גשר שקישר בין העיר העליונה של ירושלים מהתקופה ההרודינית (לפחות) אל הר הבית. הגישה אל השער הינה רגלית בלבד מרחוב הגיא - הרחוב המקשר בין שער שכם לשער האשפות. הכניסה דרך השער מותרת רק למוסלמים.

נמצא בצדה המערבי של חומת העיר העתיקה סמוך למצודה ולמגדל דוד. משער זה יצאה הדרך לכוון העיר יפו ומכאן בא שמו העברי. דרך נוספת שיצאה ממנו הובילה דרומה, ומכאן בא שמו הערבי ''באב אל-חליל'', שתרגומו שער חברון.
בתוך גינה הסמוכה לשער מצידו הפנימי, נמצאים שני קברים הבנויים בסגנון עות'מאני. על פי ''מסורת'' ירושלמית, אלו קבריהם של שני מהנדסי החומה. לפי האגדה הם חוסלו על ידי סולימן המפואר בעקבות העובדה שלא כללו את קבר דוד בתוך תחומי העיר. יש הגורסים שהסולטן דווקא היה מרוצה ממלאכתם וחיסל אותם בגלל החשש שיבנו חומה דומה עבור מלכים אחרים.
משער יפו מתחילה טיילת החומות. הפונה לכוון צפון, בעוד הכניסה לטיילת הדרומית נמצאת בסמוך למגדל דוד. מרחבת שער יפו קיימת תצפית יפהפייה לכוון מערב ודרום. מהתצפית אפשר לראות את מגדל דוד, שכונת ימין משה, טחנת הרוח, מלון המלך דוד, שכונת כפר דוד, המגדלים של מרכז העיר, ואתרים רבים אחרים. מהרחבה אפשר גם לרדת אל המרכז המסחרי החדש של ממילא.

היפה, הגדול והמרשים מכל השערים בחומות התורכיות, נמצא במרכז החומה הצפונית של העיר העתיקה. הרחוב הראשי היוצא ממנו צפונה, נקרא ''דרך שכם'', על-שם דרך ההר, המובילה לשכם ובהמשך לדמשק ומכאן גם שמו בעברית ''שער שכם'' ובאנגלית ''שער דמשק''.
ממול, מעל לצוק שנוצר כתוצאה מחציבה, נמצאים מערות קבורה מתקופת בית-ראשון. אחת ממערות הקבורה הללו יוחסה, על ידי חלק מהנוצרים הפרוטסטנטים, כמקום קבורתו של ישו ומסביבה שתול בוסתן יפה. מזרחית מהשער, מתחת לחומות, פתח למערה גדולה, ''מערת צדקיהו'', אף היא חצובה בידי אדם.
שמו הערבי של השער, ''באב אל-עמוד'' מזכיר, כי ברחבה הפנימית לשער עמד, בתקופה הרומית והביזנטית, עמוד גבוה, כפי שאפשר לראות במפת מידבא. מעמוד זה נמדד המרחק מירושלים, על ידי אבני מיל שהוצבו לאורך הדרכים. בתקופה זאת נמשכו משער זה פנימה לתוך העיר, שני רחובות: הקרדו מאקסימוס (כיום, רחוב השוק ''חאן א-זית'' ובהמשך רחוב היהודים) והקרדו המשני (רחוב הגיא). שני רחובות אלו נראים בבירור במפת מידבא.

בתצפיות הכותל ניתן ליהנות מנופים שאין דומה להם של הכותל המערבי וסביבתו מנקודות התצפית הצפונית והדרומית של רחבת הכותל. בתצפית הדרומית ניתן גם ליהנות מדגם מנורת המקדש המוזהב שהועבר לכאן לאחרונה מהקרדו.

נקודה המציעה תצפית עוצרת נשימה על הר הזיתים והנופים הקדומים מסביבו